<h1>סמ"ג לאוין סימן שי"ד</h1>
<h2>דף ב:</h2>
שלא להקריב בעל מום מיד הגוי שנאמר (ויקרא כ"ב כ"ה) ומיד בן נכר לא תקריבו (רמב"ם ל"ת צ"ו). ודורש בתורת כהנים (אמור פרק ז' הי"ב) מכאן שאין מקבלים שקלים מן הגוים לקנות מהם תמידין, אין לי אלא תמידין שנקראו לחם שנאמר (במדבר כ"ח ב') את קרבני לחמי לאשי מניין לרבות שאר קרבנות ציבור תלמוד לומר מכל אלה, כלומר תמימין ובעלי מומין שנזכרו במקרא למעלה, והא דתניא בחולין בפרק קמא (י"ג ב') איש איש (ויקרא כ"ב י"ח) לרבות [את] הגוים שנודרין נדרים ונדבות כישראל זהו בקרבנות יחיד ומרבה גוי שיהא כישראל שלא יביא אלא תמים אבל קרבן צבור אפילו תמים אין מקריבים (ע"פ יראים סי' שמ"ג), אף על פי שמסרו הגוי לצבור (מנחות ע"ג ב' תד"ה איש ע"ש). ועל קרבן יחיד עונה פשוטו של מקרא שלא יקבלו ממנו בעל מום.
<h2>דף ז.</h2>
שלא להקריב בעל מום מיד הגוי שנאמר (ויקרא כ"ב כ"ה) ומיד בן נכר לא תקריבו (רמב"ם ל"ת צ"ו). ודורש בתורת כהנים (אמור פרק ז' הי"ב) מכאן שאין מקבלים שקלים מן הגוים לקנות מהם תמידין, אין לי אלא תמידין שנקראו לחם שנאמר (במדבר כ"ח ב') את קרבני לחמי לאשי מניין לרבות שאר קרבנות ציבור תלמוד לומר מכל אלה, כלומר תמימין ובעלי מומין שנזכרו במקרא למעלה, והא דתניא בחולין בפרק קמא (י"ג ב') איש איש (ויקרא כ"ב י"ח) לרבות [את] הגוים שנודרין נדרים ונדבות כישראל זהו בקרבנות יחיד ומרבה גוי שיהא כישראל שלא יביא אלא תמים אבל קרבן צבור אפילו תמים אין מקריבים (ע"פ יראים סי' שמ"ג), אף על פי שמסרו הגוי לצבור (מנחות ע"ג ב' תד"ה איש ע"ש). ועל קרבן יחיד עונה פשוטו של מקרא שלא יקבלו ממנו בעל מום.
